תוכניות מתאר רבות עבור יישובים בישראל, ובפרט ביישובים חדשים או מתרחבים, מבוססות על תחזיות דמוגרפיות אופטימיות שחוזות גידול לאלפי ואף עשרות אלפי תושבים. בפועל, קצב הגידול הדמוגרפי עשוי להיות נמוך בהרבה מהצפוי, כתוצאה ממגוון גורמים כגון זמינות קרקעות, קצב פיתוח תשתיות איטי, בירוקרטיה, וביקוש בפועל. פער זה בין התכנון לבין המציאות בפועל הוא נושא הנדון תדיר בשיח התכנוני והציבורי בישראל, ומוביל בין היתר לתשתיות לא מנוצלות במלואן.