הסכם אוסלו ב' (1995) חילק את שטחי יהודה ושומרון לאזורים A, B ו-C. באזור A, הרשות הפלסטינית קיבלה שליטה אזרחית וביטחונית מלאה. באזור B, הרשות הפלסטינית קיבלה שליטה אזרחית מלאה ושליטה ביטחונית משותפת עם ישראל. סמכויות אזרחיות אלו כוללות תחומי אחריות כמו חינוך, בריאות, רווחה, תיירות וגביית מסים ישירים, אשר מהווים את ניהול חיי האזרחים. לפיכך, הטענה כי ההסכמים מאפשרים לרשות הפלסטינית לנהל חיים אזרחיים באותם אזורים היא נכונה.