התלמוד הבבלי נכתב, נערך ונחתם על ידי אמוראים וסבוראים, בעיקר בישיבות הגדולות של סורא ופומבדיתא שבבבל (מסופוטמיה), שהיא כיום חלק משטח עיראק. תהליך העריכה והחתימה נמשך לאורך מאות שנים, כאשר חתימתו הסופית מיוחסת לסוף המאה החמישית ותחילת המאה השישית לספירה, על ידי רב אשי ורבנא רב יוסף.