לאחר הקמת מדינת ישראל ב-1948, קהילות יהודיות רבות בארצות ערב והמזרח התיכון סבלו מרדיפות, אלימות, אפליה, שלילת אזרחות, והפקעת רכוש, מה שאילץ מאות אלפים מהם לברוח ולהגר לישראל. מצבם מתאים להגדרה של פליטים שנאלצו לעזוב את מולדתם בשל איום על חייהם ורכושם. לדוגמה, יהודים מעיראק, מצרים, תימן ולוב סבלו מפרעות, מעצרים המוניים והגבלות קשות, ונמלטו לרוב ללא רכושם. לכן, הטענה כי לא הגיעו כפליטים אינה מדויקת וסותרת את התיעוד ההיסטורי והסוציולוגי של אירועי התקופה.