חבר הכנסת אריאל קלנר טען כי 'הופכים את לוחמי חלוצים ביהודה ושומרון לחשודים, בשל עלילות דם של עמותות במימון ממשלתי זר'. אכן, דווח על צמצום משמעותי בתקני ההגנה המרחבית (הגמ"ר) ביהודה ושומרון לשנת 2026, וכן על החלטה להכפיף לוחמים במערך זה לבדיקות רקע קפדניות של המשטרה והשב"כ. השינויים הללו באים בעקבות קיצוצי תקציב במערכת הביטחון והנחיה לצמצם את כוח האדם במילואים. בנוסף, פורסם כי ההחלטה לצמצם את כוחות ההגמ"ר ולחייב בדיקות שב"כ לכל חמוש נובעת גם ממידע שהצטבר בצה"ל ובמערכת הביטחון על חיילים ומתנדבים שניצלו את סמכויותיהם, נשקם ומדיהם כדי לאפשר פרעות ומעשי נקם באוכלוסייה הפלסטינית, ובמקרים מסוימים אף השתתפו בהם. גורמים בצה"ל אף ציינו כי גיוס תושבי יהודה ושומרון עלול להעלות מורכבויות, עם חשש שינצלו את סמכויותיהם לטובת ההתיישבות, וכי בחודשים האחרונים נרשמו אירועי אלימות וחיכוך רבים במעורבות חיילי ההגנה המרחבית. לגבי החלק השני של הטענה, 'עלילות דם של עמותות במימון ממשלתי זר', קיימים ארגונים לא ממשלתיים, חלקם ממומנים על ידי ממשלות זרות, המבקרים ומדווחים על פעילות ישראלית בהתנחלויות, כולל אירועים המערבים מתנחלים, כפי שצוין על ידי NGO Monitor בהקשר ל'רשימה השחורה' של האו"ם. בנוסף, ישנם גורמים בישראל המגדירים את הדיווחים והטענות על 'אלימות מתנחלים' כ'עלילות דם'. עם זאת, המקורות המדווחים על שינויי המדיניות על ידי מערכת הביטחון עצמה מייחסים אותם גם ל'עדויות קשות' ו'איבוד שליטה' פנימיים, ולא רק ללחץ חיצוני או לדיווחים של עמותות. לכן, בעוד שחלק מהלוחמים מוצגים כחשודים בשל מדיניות ביטחונית חדשה הכוללת סינון קפדני, ייחוס הסיבה הבלעדית ל'עלילות דם של עמותות במימון ממשלתי זר' מהווה הקשר חלקי של האירועים.