חופש המחאה, או חופש ההפגנה, נחשב לזכות יסוד בישראל, אף שאינו מעוגן במפורש בחוק יסוד עצמאי. הוא נגזר מזכויות אדם בסיסיות כמו חופש הביטוי וההתארגנות, ומעוגן בפסיקת בית המשפט העליון כחלק בלתי נפרד מאופיו של המשטר הדמוקרטי בישראל, ולעתים אף נכלל כחלק מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זכות זו מודגשת במסמכים משפטיים ובאמנות בינלאומיות לזכויות אדם, כולל האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות. חשוב לציין כי זו אינה זכות מוחלטת והיא כפופה למגבלות, כמו שמירה על הסדר הציבורי ומניעת פגיעה בזכויות אחרים או הסתה לאלימות. הקשר לדבריו של השר איתמר בן גביר מצביע על הבחנה זו, כאשר הדגיש כי חופש המחאה אינו כולל 'חופש אנרכיה' וגינה אלימות.