הקמת בית הילדים החרשים ע"ש הלן קלר בירושלים בשנת 1932, אשר נחשב לבית הספר הראשון לחרשים בארץ ישראל, אכן סימנה נקודת מפנה קריטית בהתפתחות שפת הסימנים הישראלית. בית הספר ריכז לראשונה ילדים חרשים מרקעים שונים, כולל עולים חדשים, והמפגש ביניהם יצר את הבסיס להתגבשותה של שפה סימנים משותפת שהפכה לשפת הסימנים הישראלית המוכרת כיום. עובדה זו מגובה במקורות היסטוריים ואקדמיים העוסקים בהיסטוריה של קהילת החרשים ושפת הסימנים בישראל.