הטענה של ניר ברקת מורכבת משני חלקים עיקריים: פגיעה בתעשייה הצבאית והאווירית האיראנית עד כדי פירוק וחוסר יכולת, ופירוק ״שורת המדענים המובילים״. לגבי החלק הראשון, מקורות שונים מדווחים על פגיעה בתשתיות גרעין וצבא איראניות. לדוגמה, חיל האוויר הישראלי תקף במרץ 2026 מתקני תשתית קריטיים בתוכנית הגרעין האיראנית, כולל ייצור חומרים להעשרת אורניום ומפעל מים כבדים. תקיפות אלו כללו גם השבתה של מתחמים פטרוכימיים המזינים את תעשיית הגרעין והטילים. בנובמבר 2024 דווח שישראל הרסה מתקן חקר גרעין פעיל. למרות זאת, הטענה כי התעשיות האלה ״פורקו״ וכי לאיראן ״אין יכולות״ אינה מדויקת ומוגזמת. דו״ח ממרץ 2026 מציין כי איראן מדורגת במקום ה-16 בעולם בכוח צבאי, עם ארסנל גדול של טילים בליסטיים ומל״טים, וכי היא פיתחה יכולות הגנה והתקפה למרות הסנקציות. כמו כן, מומחים ציינו בפברואר 2026 כי תעשיית המל״טים והטילים של איראן מהווה ״שובר שוויון״, וכי איראן פיתחה מטוסי קרב מקומיים, אף שהיא עדיין מפגרת טכנולוגית אחר ארה״ב וישראל. ביוני 2026, ממשלת איראן הצהירה שהיא מרחיבה את ייצור הנשק ודוחה טענות על פגיעה משמעותית ביכולותיה הצבאיות, בטענה שיש לה מלאי גדול של טילים ומל״טים. גנרל איראני אף טען כי התעשיות הצבאיות פועלות ״נסתרות לחלוטין״. לגבי החלק השני, מקורות רבים מאשרים כי מדעני גרעין איראנים בכירים חוסלו. מוחסן פח'רי-זאדה, שנחשב לראש תוכנית הנשק הגרעיני של איראן, חוסל בנובמבר 2020 במבצע שיוחס לישראל. בנוסף, דווח כי בחודש יוני 2025, במהלך תקיפות ישראליות, נהרגו מדעני גרעין בכירים נוספים, כולל פריידון עבאסי-דוואני, שהיה בעבר ראש ארגון האנרגיה האטומית של איראן. תחקיר משותף מדצמבר 2025 חשף מבצע מודיעיני ישראלי רחב היקף שבמסגרתו חוסלו 11 מתוך 12 מדעני גרעין מרכזיים במהלך 'מלחמת 12 הימים' ביוני 2025, ואיראן אף הודתה בפגיעה קשה בכוח האדם של תוכנית הגרעין שלה. לסיכום, בעוד שהטענה על פירוק מדענים מובילים נתמכת היטב על ידי עדויות, הטענה על פירוק התעשיות וחוסר יכולת כללית היא הגזמה אל מול הדיווחים על יכולותיה הצבאיות המתמשכות של איראן ועל המשך ייצור הנשק.