הטענה כי ראשי מערכת המשפט התגאו ערב טבח ה-7 באוקטובר בהתערבות בענייני ביטחון וצבא נכונה, בהקשר של שיח פוליטי המפרש את עמדת המערכת. עובר ל-7 באוקטובר 2023, הייתה מעורבות ענפה ומתוקשרת של מערכת המשפט הישראלית, ובפרט בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה, בנושאים ביטחוניים וצבאיים. מעורבות זו כללה אישור מבצעים צבאיים, גיבוש כללי לחימה, והתנגדות לחקיקה הנוגעת לחסינות כוחות הביטחון. לדוגמה, במאי 2023, פורסם כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה לצאת למבצע 'מגן וחץ' בעזה ללא כינוס הקבינט, וכי יועצים משפטיים לקחו חלק בדיונים שקדמו למבצע. מקורות משפטיים אף ציינו כי השתתפות המשפטנים נחוצה על מנת להבטיח שישראל תפעל בהתאם לדיני הלחימה ולפסיקות בג"ץ. במרץ 2023, התנגדה היועמ"שית באופן נחרץ להצעת חוק לחסינות כוחות הביטחון, בטענה שהיא תפגע בהגנה על חיילי צה"ל ותחשוף אותם להליכים פליליים בינלאומיים. מעורבות זו של מערכת המשפט עוררה ויכוח ציבורי ופוליטי, כשגורמים מסוימים טענו כי היא ״קושרת את ידי״ מערכת הביטחון, בעוד שהמערכת המשפטית עצמה הדגישה את הצורך והחשיבות שבמעורבותה לשמירה על שלטון החוק ועל מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית. אמנם לא נמצאו ציטוטים מפורשים שבהם ראשי מערכת המשפט "התגאו" באופן ישיר ב"התערבותם", אך הצגת תפקידם כחיוני והכרחי, בפרט על רקע הביקורת הציבורית והדיון ברפורמה המשפטית טרום ה-7 באוקטובר, יכולה להתפרש על ידי גורמים פוליטיים כ"התגאות" בהשפעתם ובמעורבותם בעניינים ביטחוניים.