הסכמי אוסלו, שנחתמו בין ישראל לאש"ף בשנות ה-90, נועדו להוביל לתהליך שלום. עם זאת, התקופה שלאחר חתימת ההסכמים, במיוחד בין השנים 1993 ל-1996 ולאחר מכן באינתיפאדה השנייה, התאפיינה בעלייה ניכרת בפיגועי טרור פלסטיניים, בעיקר פיגועי התאבדות שבוצעו על ידי חמאס והג'יהאד האסלאמי. לדוגמה, בעוד שבין השנים 1978 ל-1993 נרצחו 270 ישראלים בפיגועי טרור, בין השנים 1993 ל-2008 נרצחו 1,450 ישראלים, המהווה עלייה של פי חמישה וחצי במספר הנרצחים. ציפייתה של ממשלת רבין כי הרשות הפלסטינית תילחם בארגוני הטרור ותמנע פיגועים התבררה כלא מציאותית. לאורך השנים, השלום לא הושג, וגם כיום, כמעט 30 שנה לאחר ההסכם הראשון, השלום רחוק משהיה אי פעם. לפיכך, הטענה שיוחסה לבנימין נתניהו משקפת את המציאות הביטחונית המובהקת ששררה בישראל בשנים שלאחר חתימת הסכמי אוסלו.