הטענה של יאיר לפיד, כי הממשלה "נותנת למשתמטים כסף במקום למצות איתם את הדין", נכונה לאור האירועים וההתפתחויות סביב תקציב המדינה לשנת 2026 וחוק הגיוס/פטור לחרדים. ראשית, קיים תיקצוב משמעותי למוסדות תורה: תקציב הישיבות לשנת 2026 עמד על כ-1.9 מיליארד ש"ח, גידול מ-1.7 מיליארד ש"ח בשנה קודמת. כספים אלו נתפסים כפיצוי לקיצוצים שהוטלו על ישיבות וכוללים עקב השעיית תקצוב חייבי גיוס, ואף שוחררו כ-790 מיליון ש"ח לחינוך החרדי תוך עקיפת דרישות היועצת המשפטית לממשלה. בנוסף, למרות פסיקת בג"ץ מיולי 2025 להפסיק מימון לישיבות נושרים שבהן לומדים חייבי גיוס, המדינה צפויה להזרים למסגרות אלו כ-40 מיליון ש"ח בשנת 2026, ואף תוספות קואליציוניות הביאו את ההיקף הכולל לכ-73 מיליון ש"ח. בפרשנויות שפורסמו בתקשורת, תקציב 2026 נתפס ככזה ש"מפצה משתמטים ומעדיף שיקולים מגזריים על חשבון הנושאים בנטל". שנית, הממשלה מקדמת חקיקה שתמנע מיצוי דין עם חייבי גיוס: הצעת חוק יסוד: לימוד תורה, המעגנת את הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות, עברה בקריאה טרומית בכנסת ב-10 ביוני 2026. על פי דיווחים מה-23 ביוני 2026 (תאריך הציטוט), נתניהו, גפני ודרעי רקמו דיל לאישור חוק יסוד לימוד תורה ו"הוראת השעה שתמנע מעצר עריקים" בקריאות שנייה ושלישית עד לפיזור הכנסת. יו"ר ש"ס, אריה דרעי, אף התנה את המשך התמיכה בחקיקה קואליציונית בקידום חוקים אלו. בנוסף, בג"ץ קבע שהמדינה אינה יכולה לממן בני ישיבות תוך כדי זימונם לגיוס, וכי סנקציות כלכליות כמו איסור יציאה מהארץ וצווי מעצר על חייבי גיוס הופעלו "בעצלתיים". נכון למועד הציטוט, מתנהל בבג"ץ הליך של ביזיון בית המשפט בשל סירוב הממשלה לפעול באופן אפקטיבי לגיוס חרדים.