תיעודים היסטוריים ודוחות של ארגונים שונים, כמו מרכז עדאלה, מצביעים על כך שקהילות בדואיות רבות בנגב, כולל תושבי יישובים לא מוכרים כמו תל ערד, הועברו מאדמותיהן המסורתיות לאזורים מוגדרים על ידי הממשלה ובהוראות צבאיות, החל משנות ה-60. מדיניות זו נועדה לרכז את האוכלוסייה הבדואית ולכן הטענה נכונה.