שר הביטחון ישראל כץ טען ב-25 ביוני 2026 כי ״היום אין לאף מדינה יכולת של תקיפה מהחלל״. עם זאת, מידע זמין מצביע על כך שמספר מדינות, ובראשן ארצות הברית, סין ורוסיה, פיתחו וממשיכות לפתח יכולות לוחמה בחלל. יכולות אלו כוללות: נשק קינטי נגד לוויינים (ASAT), כפי שהודגם על ידי סין (2007), ארצות הברית (2008) והודו (2019), כאשר הודו מתכוננת לתקיפת ה-ASAT המבצעית הראשונה שלה ב-2026. כמו כן, קיימות יכולות לוחמה אלקטרונית (חסימה ושיבוש) כפי שרוסיה וארצות הברית מחזיקות. בנוסף, סין פיתחה מערכות לייזר קרקעיות המסוגלות לסנוור או לפגוע בחיישנים אופטיים של לוויינים, ונשק מיקרוגל רב עוצמה המסוגל להשבית אלקטרוניקה של לוויינים. גם צרפת מפתחת מערכות לייזר דומות. קיים גם חשש מצד ארה"ב שרוסיה מפתחת יכולת גרעינית נגד לוויינים. ההתפתחויות הללו מצביעות על כך שמדינות רבות מחזיקות ביכולות תקיפה שונות בחלל או נגד נכסים בחלל, ובכך סותרות את טענתו של כץ. ההקשר המלא של הכתבה שבה נאמרה הטענה אף מציין כי ארה"ב, סין ורוסיה ״ייתכן ופיתחו יכולות כאלה מעולם לא הכריזו עליהן רשמית״, אך בפועל קיימים דיווחים רבים על יכולות אלה.