הטענה מתייחסת ללידיה פואה (Lidia Poët), הנחשבת לעורכת הדין הראשונה באיטליה. היא אכן קיבלה אישור להצטרף ללשכת עורכי הדין בטורינו בשנת 1883, אך אישור זה בוטל זמן קצר לאחר מכן על ידי בית המשפט לערעורים, בטענה שנשים אינן כשירות לעסוק במקצוע. לאחר מאבק משפטי שנמשך עשרות שנים ושינוי בחקיקה שאפשר לנשים לכהן בתפקידים ציבוריים, הוכרה זכותה של פואה לעסוק בעריכת דין והיא התקבלה באופן סופי ללשכת עורכי הדין בטורינו בשנת 1920. לכן, שנת 1920 מציינת את הפעם הראשונה שבה אישה קיבלה אישור תקף וקבוע לעסוק בעריכת דין באיטליה.