הטענה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מורכבת משני חלקים: 1. "כל ענייני התקציב סוכמו מזמן" ו-2. "הדרישות של מערכת הביטחון נענו במלואן בתקציב". לגבי החלק הראשון, תקציב המדינה לשנת 2026, כולל תקציב הביטחון, אכן אושר בכנסת בסוף מרץ 2026. תקציב הביטחון המקורי לשנה זו סוכם בדצמבר 2025 על 112 מיליארד ש"ח. בעקבות מבצע "שאגת הארי" והמלחמה המתמשכת, הממשלה החליטה במרץ 2026 להגדיל את תקציב הביטחון ב-32 מיליארד ש"ח, מה שהביא אותו לכ-144 מיליארד ש"ח. מנקודת מבט זו, הליכי האישור של התקציב אכן הושלמו "מזמן" (נכון למרץ 2026). עם זאת, החלק השני של הטענה, לפיו "הדרישות של מערכת הביטחון נענו במלואן בתקציב", אינו נכון. כבר בדצמבר 2025, זמן קצר לאחר הסיכום על 112 מיליארד ש"ח, מערכת הביטחון דרשה תוספת של לפחות 8 מיליארד ש"ח. במאי 2026, משרד הביטחון דרש תוספת משמעותית של 40-45 מיליארד ש"ח לתקציב 2026, מה שהיה מגדיל אותו ל-183-188 מיליארד ש"ח. ב-29 ביוני 2026, תאריך הכתבה, עדיין מתנהל ויכוח בין משרד האוצר למערכת הביטחון על תוספת של עשרות מיליארדי שקלים. משרד הביטחון דורש להגדיל את התקציב ל-183 מיליארד ש"ח, כשמשרד האוצר מתנגד לדרישה וטוען שהיא "מופרזת לחלוטין". למרות דיווחים מה-29 ביוני 2026 על הסרת התנגדות אגף התקציבים לתוספת של 44 מיליארד שקל (שתביא את התקציב לכ-188 מיליארד שקל), הדבר מותנה בהתחייבות שלא יהיו דרישות נוספות, ולחיצת ידיים רשמית טרם התרחשה. המצב מראה בבירור כי הדרישות של מערכת הביטחון לא נענו במלואן בתקציב שאושר במרץ, אלא מתקיימת דרישה אקטיבית ומתמשכת לתוספות תקציביות ניכרות. לפיכך, הטענה הכוללת של סמוטריץ' מטעה.