הטענה של דוד אמסלם היא קביעה כללית לגבי ההשלכות של חפיפת תחומי אחריות בין גופים, ולא טענה עובדתית ספציפית שניתן לאמת או להפריך באמצעות נתונים או אירועים. מדובר בהבעת דעה או עקרון ניהולי מקובל, ועל כן היא אינה נחשבת כ'טענה עובדתית' במובן של בדיקת העובדות הנדרשת. על אף שהקשר הכתבה (מיזוג המועצה לצרכנות עם הרשות להגנת הצרכן) מרמז על הסכמה עם עיקרון זה, הטענה עצמה נותרת כללית ואינה ניתנת לאימות כעובדה קונקרטית.