ישראל פיגרה משמעותית מאחורי מדינות ה-OECD בטיפול מתקדם בפסולת והסתמכה ברובה המכריע על הטמנה (מעל 80% מהפסולת). על אף קיום מתקני מיון, קומפוסט וייצור דלק מפסולת (RDF) בקנה מידה קטן יותר, מתקני השבת אנרגיה מפסולת (Waste-to-Energy), שהם הסטנדרט במדינות מפותחות לטיפול בפסולת שאינה ניתנת למיחזור ולהפחתה משמעותית של הטמנה, לא היו מבצעיים בישראל בקנה מידה רחב באותה עת. תכניות להקמת מתקנים כאלה היו בשלבי תכנון או הקמה מתקדמים, אך לא פעלו באופן משמעותי לפני כניסתה של סילמן לתפקיד באוגוסט 2022. לכן, טענתה כי מתקני קצה כאלה 'לא היו בנמצא' בהתייחס למצב הנדרש כמו במדינות מפותחות, היא מדויקת.