הטענה מתייחסת לחוק העוסק בהארכת תקופת ההתיישנות בעבירות מין. סביב שנת 2025 ובסמוך לתאריך הציטוט (יוני 2026), אכן אושרו בכנסת תיקוני חקיקה, כמו 'חוק הארכת תקופת התיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025', או חוק דומה המאריך את לוחות הזמנים להגשת תביעות בגין עבירות מין. מטרת חוקים אלה היא לתת מענה לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית שהתקשו לדווח על הפגיעה קרוב למועד התרחשותה. חוקים אלו אכן הרחיבו את תקופות ההתיישנות באופן משמעותי, מבלי לבטל אותה באופן מוחלט (כלומר, הם קובעים תקופות ארוכות יותר, אך לא הסרה מוחלטת של ההתיישנות). הרחבת תקופות ההתיישנות צפויה לאפשר לאלפי נפגעים נוספים, שלא יכלו לתבוע בעבר עקב התיישנות, לעשות זאת כעת, ולכן גם חלק זה בטענה נכון.