הקמת חוות בודדים בנגב הייתה חלק מחזון ההתיישבות וחיזוק הריבונות באזורים מרוחקים. באופן טיפוסי, חוות אלו הוקמו בשטחים פתוחים שחסרו תשתיות קיימות, ואתגר אספקת המים, החשמל ודרכי הגישה היה מרכזי באופיין החלוצי. פרסומים ודיונים רבים בנושא חוות הבודדים, כולל כתבה מכלכליסט מ-2024, מאשרים כי הן הוקמו "פעמים רבות ללא תשתיות בסיסיות".