הבעיה של תשלומי פרוטקשן (דמי חסות) לקבלנים, חקלאים ובעלי עסקים בנגב ובאזורים אחרים בישראל מתוארת באופן עקבי ומתמשך בכלי התקשורת ובדיווחים רשמיים כנפוצה וחמורה. הקביעה של חברת הכנסת בן ארי, שהיא למעשה שאלה רטורית המרמזת כי כמעט כל קבלן נאלץ לשלם פרוטקשן, משקפת את המצב המדווח על ידי גורמים שונים, כולל קבלנים עצמם, ארגונים יציגים וגורמי אכיפת חוק. כמו כן, הפרט לפיו תשלומי פרוטקשן מוסווים לעיתים באמצעות הוצאת חשבוניות פיקטיביות עבור 'שירותי שמירה' או שירותים אחרים שאינם ניתנים בפועל, דווח גם הוא במקרים רבים, כחלק מניסיון להלבין את הכספים ולאפשר לקבלנים להכיר בהם כהוצאה.