הטענה מתייחסת לפרשת 'הסזון' (1944-1945), תקופה שבה הנהגת היישוב היהודי וארגון ה'הגנה' נקטו בצעדים נגד ארגוני המחתרת הפורשים, האצ"ל והלח"י. במסגרת זו, ה'הגנה' שיתפה פעולה עם שלטונות המנדט הבריטי על ידי העברת מידע על חברי אצ"ל ומיקומם, מה שהוביל למעצרם על ידי הבריטים. במקרים מסוימים, אנשי ה'הגנה' אף חטפו חברי אצ"ל ומסרו אותם ישירות לידי הבריטים, במטרה להחליש את הארגונים הפורשים ולמנוע את פעולותיהם האלימות נגד הבריטים, שחששו שיפגעו במאמץ הציוני המדיני.