סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, קובע כי העברת מניות שליטה בבזק דורשת אישור של שר התקשורת והממשלה. דרישה זו למעשה מחייבת מעורבות של ראש הממשלה כחלק מהחלטת הממשלה. החוק, שמטרתו להבטיח פיקוח על תאגיד תקשורת אסטרטגי, מעניק לשר התקשורת סמכויות רחבות בכל הנוגע לפעילות בזק, כולל אישור עסקאות מהותיות. על אף שהטענה משתמשת בדוגמה קיצונית של מכירת 'מאפיית פיתות' כדי להמחיש את היקף הרגולציה המיושנת, הרעיון הבסיסי של צורך באישור ממשלתי ברמה גבוהה (שר וראש ממשלה) לפעולות תאגידיות משמעותיות של בזק, כולל מכירת נכסים מהותיים או חברות בנות, עולה בקנה אחד עם רוח החוק והפרקטיקה הרגולטורית סביב החברה, כפי שבאה לידי ביטוי, למשל, בתיק 4000.