הטענה של נפתלי בנט כי ״ישראל לא בנתה שום מענה לפריצה איראנית לגרעין״ שגויה. ישראל פיתחה והפעילה מגוון רחב של מענים לאיום הגרעיני האיראני במשך שנים. כבר בתקופת ממשלת נתניהו-ברק (החל מ-2009) עוצבה אסטרטגיה ישראלית שהתבססה על סיכול חשאי, מאמץ מדיני תקיף והצגת אופציה צבאית קונקרטית. המוסד, לדוגמה, חשף והעביר לישראל ב-2018 את ארכיון תוכנית הנשק הגרעיני של איראן, פעולה מודיעינית משמעותית. כמו כן, פורסמו דיווחים על פעילות חשאית נגד תוכנית הגרעין האיראנית, שכללה שיבוש פעולת מתקנים באמצעות תולעת סטקסנט ועידוד עריקה של מדענים. מבחינת המענה הצבאי, דיווחים החל מיולי 2021 (בתקופת כהונתו של בנט כראש ממשלה) ציינו כי ישראל החלה להיערך לתקיפה באיראן למקרה שתפרוץ לעבר הגרעין. במאי 2022, דווח כי צה"ל הגביר את הכנותיו לתקיפה באיראן וכי יש לו מספר תוכניות לתקיפה. במאי 2025, פורסם כי ישראל שיפרה באופן דרמטי את מוכנותה לתקיפת מתקני הגרעין באיראן, והדבר בא לידי ביטוי בתרגילים וחימושים שהגיעו מארצות הברית. בנוסף, ביוני 2025 יצאה ישראל ל"מבצע עם כלביא", מתקפת פתע נגד תוכנית הגרעין ותשתית הטילים הבליסטיים של איראן. נכון ליולי 2026, ישנם דיווחים על כך שישראל וארצות הברית נערכות למלחמה הבאה מול איראן, ושר הביטחון ישראל כץ אף הצהיר כי ישראל עשויה להמשיך ולתקוף את איראן. כל אלה מצביעים על קיומם של מענים רבים, הן מודיעיניים והן צבאיים, לאיום הגרעין האיראני, ובניגוד לטענתו המוחלטת של בנט.