הטענה של נפתלי בנט מכילה מספר רכיבים עובדתיים שניתן לאמת: ראשית, הטענה ל'מאות אלפי ילדים חרדים' נכונה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמכון הישראלי לדמוקרטיה, בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) למדו כ-420,000 תלמידים בחינוך החרדי היסודי והעל-יסודי, ועל פי נתוני משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"ו (2025/26) מדובר ב-390,750 תלמידים בחינוך החרדי. שנית, הטענה ל'בלי מתמטיקה, בלי אנגלית' (המתייחסת ללימודי ליבה) נתמכת על ידי דיווחים עדכניים. על פי סקירה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מיולי 2025, המדינה כמעט שאינה אוכפת את חובת לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדי לבנים, ושיעור ניכר ממוסדות אלה אינם מלמדים לימודי ליבה כנדרש. כמו כן, בפברואר 2026, בג"ץ הוציא צו על תנאי למשרדי החינוך והאוצר לנמק מדוע נמשך תקצוב רשתות חינוך חרדיות שאינן מלמדות לימודי ליבה, וצוין כי שר החינוך ביקש להסתיר מסמך מאגף התקציבים לפיו 'אין ולו בית ספר אחד של בנים ברשתות שמלמד את מלוא לימודי הליבה'. ממצא זה מאשש באופן משמעותי את טענתו של בנט לגבי היעדר לימודי ליבה מלאים במוסדות לבנים. שלישית, הטענה ש'את ואני... מממנים כרגע חינוך' זה אף היא נכונה. מוסדות חינוך חרדיים מקבלים תקצוב מהמדינה, והיו מספר דיונים ובג"צים בעתירות נגד העברת כספים למוסדות אלה שלא עומדים בחובת לימודי הליבה. הרכיבים הנוספים בטענה, כגון 'חינוך אנטי-ציוני, אנטי-צבאי ואנטי-דמוקרטי ובורות', הם פרשנות וביקורת מצד נפתלי בנט על אופי החינוך הזה ועל השלכותיו, והם מבטאים דעה ולא טענה עובדתית הניתנת לאימות ישיר. עם זאת, רכיב ה'בורות' יכול להיחשב כהשלכה אפשרית של היעדר לימודי ליבה.