נתניהו וגוטליב מובילים בהטעיה השבוע

בנימין נתניהו וטלי גוטליב מ'הליכוד' חולקים את ציון ההטעיה הגבוה ביותר השבוע, 2.5 נקודות. נתניהו צבר את הציון מחמישה חצאי-אמת מתוך 25 טענות כלליות שנבדקו. גוטליב, לעומת זאת, הגיעה לציון זה על בסיס שתי טענות שקריות לחלוטין וטענת חצי-אמת אחת מתוך שמונה טענות. מירב בן ארי מ'יש עתיד' מדורגת אחריה עם ציון הטעיה של 2, שהתבסס כולו על שתי טענות שקריות מתוך שמונה טענות שהשמיעה. הפער מצביע על דפוסים שונים של חוסר דיוק בקרב בכירי המערכת הפוליטית.

מספר הטענות הכולל שנבדק השבוע ירד משמעותית, מ-476 בשבוע הקודם ל-191 טענות השבוע. למרות הירידה בהיקף הבדיקות, אחוז האמת המצרפי נותר יציב על 90%. עם זאת, ניתוח מעמיק יותר חושף עלייה קלה בשיעור חצאי-האמת (מ-13% ל-14%) וגם בשיעור הטענות השקריות (מ-3% ל-4%). היציבות באחוז האמת הכללי אינה משקפת בהכרח שיפור באיכות השיח.

בנימין נתניהו הוא הפוליטיקאי הפעיל ביותר השבוע עם 25 טענות שנבדקו, ושיעור אמת של 90% התואם לממוצע השבועי הכללי. לעומתו, טלי גוטליב ומירב בן ארי, שהן גם בין המטעות המובילות, מציגות שיעורי אמת נמוכים יותר באופן בולט: 69% ו-75% בהתאמה, מתוך 8 טענות לכל אחת. הדבר מצביע על כך שאף שפוליטיקאים מסוימים מרבים לדבר, הדיוק בטענותיהם אינו אחיד.

נושא הביטחון ממשיך להיות הדומיננטי בשיח הפוליטי עם 36 טענות שנבדקו השבוע, אך רק 85% מהן נמצאו אמיתיות. הנושא עם אחוז האמת הנמוך ביותר השבוע הוא 'איראן' עם 83% אמת מתוך שלוש טענות, ואחריו 'בריאות' עם 75% אמת מתוך שתי טענות. לעומת זאת, טענות בתחום מדיניות החוץ (11) והדיור (1) היו אמיתיות במלואן. ישנה חשיבות לבחינת הדיוק דווקא בנושאים רגישים אלו.

מדד ההתמדה מצביע על כך ששלושה מתוך עשרה פוליטיקאים שהציגו אחוז אמת נמוך בשבוע שעבר, ממשיכים לעשות כן גם בשבוע הנוכחי. שיעור התמדה של 30% מעלה שאלות בנוגע לדפוסי התנהגות קבועים בהצגת מידע לא מדויק. ממצא זה מדגיש את החשיבות במעקב ארוך טווח אחרי דיוק הטענות הפוליטיות ואת הקושי לשנות דפוסי הטעיה.

הכנסת מהווה את המקור העיקרי לטענות שנבדקו השבוע, עם 91 הצהרות ו-90% אמת, המשקף את הממוצע הכללי. לעומת זאת, חשבון הטלגרם של יריב לוין בולט לרעה עם 50% אמת בלבד מתוך שתי טענות שנבדקו. גם 'גלובס פוליטי' ו'מעריב' הציגו שיעור אמת נמוך יותר של 80% מתוך חמש טענות כל אחד. הדבר מצביע על שוני משמעותי באמינות השיח הפוליטי בין הפלטפורמות והמקורות השונים.