נתניהו מוביל בדירוג ההטעיה, גוטליב בשקרים מוחלטים

בנימין נתניהו רשם את ניקוד ההטעיה הגבוה ביותר השבוע, 5 נקודות, המורכב מ-8 חצאי-אמת ושקר אחד, מתוך 36 טענות שנבדקו. לעומתו, טלי גוטליב צברה ניקוד הטעיה של 2.5, הכולל 2 שקרים מוחלטים וחצי-אמת אחת מתוך 6 טענות בלבד. נתונים אלו מציגים שתי אסטרטגיות הטעיה שונות: אצל נתניהו היקף רחב של אי-דיוקים חלקיים, ואצל גוטליב שימוש תכוף בטענות שקריות לחלוטין, גם בנפח התבטאויות מצומצם.

בנימין נתניהו לא רק מוביל בניקוד ההטעיה, אלא גם בפער ניכר במספר הטענות שנבדקו לו השבוע, 36 במספר. זאת בניגוד לפוליטיקאים אחרים שהתבטאו רבות, כמו עמיחי שיקלי (12 טענות עם 96% אמת) ואיתמר בן גביר (11 טענות עם 95% אמת), ששמרו על רמת דיוק גבוהה. הפער הזה מעיד כי נפח דיבור אינו מחייב סטייה מאמת, אך במקרים מסוימים הוא יכול לבוא לצד ריבוי הטעיות.

היקף הטענות הפוליטיות שנבדקו ירד משמעותית השבוע ל-193, בהשוואה ל-298 טענות בשבוע שעבר. למרות זאת, אחוז האמת המצרפי נותר יציב לחלוטין על 90%. הנתונים מראים כי למרות דיכוי מסוים בהיקף השיח הפוליטי, רמת הדיוק הכללית של ההתבטאויות בישראל לא השתנתה.

נושא הביטחון המשיך לרכז את עיקר השיח הפוליטי עם 35 טענות שנבדקו, אך גם הציג את אחוז האמת הנמוך ביותר מבין הנושאים עם נפח התבטאויות משמעותי, עם 87% אמת. לשם השוואה, נושאי חברה ואיראן הציגו 100% אמת, אך עם מספר מצומצם יותר של טענות. מדובר בדפוס חוזר המעיד כי בדיונים על ביטחון, פוליטיקאים נוטים להשתמש ביותר טענות שאינן מדויקות לחלוטין.

טענות שמקורן בערוצי Ynet הציגו את אחוזי האמת הנמוכים ביותר מבין המקורות המרכזיים: Ynet עם 80% אמת מ-41 טענות, ו-Ynet חדשות עם 80% אמת מ-10 טענות. זאת בניגוד למקורות כמו 'ישראל היום' (100% אמת מ-16 טענות) ו'כנסת · מליאה' (93% אמת מ-57 טענות). נתונים אלו מעלים שאלות לגבי אופי הדיווח והשיח הפוליטי בערוצי חדשות מסוימים, לעומת פלטפורמות רשמיות או עיתונים אחרים.

איתמר בן גביר שיפר את ניקוד האמת שלו ב-12 נקודות אחוז, מ-59% ל-71%, מתוך 38 טענות שנבדקו לו לאורך השבוע. גם מטי צרפתי הרכבי רשם/ה שיפור ניכר של 13 נקודות אחוז, מ-72% ל-85%. שינויים חיוביים אלה מצביעים על תנודתיות בדירוג ועל כך שפוליטיקאים יכולים לשפר את רמת הדיוק בהתבטאויותיהם, בין אם במכוון ובין אם כתוצאה משינוי במוקד הביקורת.