שר החקלאות אבי דיכטר טען כי 'ההיסטוריה שלנו מוכיחה שהיבוא לא רק שלא הוריד את המחירים, אלא גרם לנסיקה של המחירים'. בדיקה מעלה תמונה מורכבת: בתחום הכלכלה הכללית, רפורמות יבוא כמו 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל', שהושקה ב-2024 וב-2025, הובילו לעלייה במספר היבואנים ולירידות מחירים של עד 45% במוצרי צריכה שונים, לרבות מכונות כביסה, מייבשי כביסה ושואבי אבק. גם מדד המחירים לצרכן באפריל 2026 הראה ירידה במחירי מוצרים סחירים מיובאים מסוימים, המושפעת מהתחזקות השקל. עם זאת, בהקשר הספציפי של יבוא תוצרת חקלאית, עמדת משרד החקלאות, אותה מייצג דיכטר, והנתונים שמפרסם המשרד, תומכים באופן חלקי בטענתו. דוח של משרד החקלאות ממאי 2024 מצא כי למרות הפחתות מכסים והגדלת יבוא ירקות בשנים 2021–2023, לא נצפתה מגמת ירידה במדדי המחירים הרלוונטיים, ובמקרים מסוימים, כמו עגבניות, מלפפונים ובצל, היקפי היבוא גדלו לצד עלייה במחיריהם. מנכ"ל המשרד אף ציין כי המהלך, שנועד להקל על יוקר המחיה, 'פגע בכיסו של הצרכן הישראלי'. דו"ח בנק ישראל בנושא הסרת חסמי יבוא כמנוף להפחתת מחירי מזון מציין כי למרות התקדמות בהסרת חסמים, אין סימנים מובהקים שהביאה לירידה בולטת של המחירים לצרכן, בין היתר בגלל גורמים מקומיים וריכוזיות בקמעונאות. לסיכום, הטענה גורפת מדי בייחוסה ל'היסטוריה שלנו' ו'היבוא' באופן כללי, שכן קיימות דוגמאות הפוכות. עם זאת, בהקשר הספציפי של יבוא תוצרת חקלאית, יש תימוכין לכך שהגדלת היבוא לא תמיד הובילה לירידת מחירים, ובמקרים מסוימים אף לוותה בעלייה שלהם.