הטענה של נפתלי בנט כי ישנם "בתי ספר בנגב שלא מלמדים בהם עברית" אינה מדויקת. על פי משרד החינוך, עברית נלמדת כשפה שנייה בבתי ספר ערביים ובדואיים ברחבי ישראל, כולל בנגב, מכיתות גני הילדים ועד י"ב. תוכניות לימוד מיוחדות לעברית מיועדות לחברה הערבית והבדואית, וקיימת התחייבות לחיזוק לימודי העברית, שאף קודמה על ידי בנט עצמו כשר חינוך בשנת 2015. לעומת זאת, הטענה לגבי "שמלמדים בהם מורים פלסטינים" הייתה נכונה חלקית בזמן אמירתה. הכנסת אישרה בינואר 2026 חוק האוסר על העסקת מורים בעלי תארים אקדמיים שרכשו את השכלתם במוסדות של הרשות הפלסטינית במערכת החינוך הישראלית. בדיונים על חוק זה, הוצגו נתונים המעידים כי כ-29% מהמורים בנגב היו בעלי השכלה פלסטינית, והחוק נועד להתמודד עם מצב זה שהוצג כבעל "השפעה מזיקה". לכן, בזמן שבנט דיבר על כך ביוני 2026, הנושא היה אקטואלי ונתמך בעובדות לגבי מצב שהיה קיים עד לאחרונה וזכה להתייחסות חקיקתית. לסיכום, חלק הטענה על אי-לימוד עברית שגוי, בעוד שחלק הטענה על מורים פלסטינים (בוגרי מוסדות הרשות הפלסטינית) היה נכון והיווה בסיס לחקיקה עדכנית שנועדה לטפל בכך.