הטענה של ולדימיר בליאק משקפת את המצב הפוליטי והחקיקתי שהיה עד ל-2 ביוני 2026. 'חוק פיצול היועמ"שית' אכן אושר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ב-1 ביוני 2026, בתמיכת הקואליציה. בנוגע ל'פסקת ההתגברות', אף שהיא לא אושרה לאחרונה באותו אופן, היא עמדה על הפרק ונדרשה על ידי גורמים בקואליציה, כולל דרישה עתידית מהחרדים כחלק מחוקים נלווים. 'חוק המעונות' עבר בקריאה טרומית ב-27 במאי 2026, בתמיכת המפלגות החרדיות והליכוד, לאחר איומים מצד החרדים. כמו כן, 'חוק-יסוד: לימודי התורה' היה דרישה עקרונית של המפלגות החרדיות, וב-1 ביוני 2026 אף הציבה סיעת ש"ס אולטימטום לפיו לא תתמוך בחקיקה קואליציונית אחרת אם חוק זה לא יובא להצבעה מיידית. באשר לדחיית הבחירות לסוף אוקטובר, מועד הבחירות המקורי שנקבע בחוק הוא 27 באוקטובר 2026. עם זאת, היו דיונים על פיזור הכנסת מוקדם יותר, והליכוד הביע עניין בקיום הבחירות בסוף אוקטובר, תוך הצגת תאריכים כמו 20 או 26 באוקטובר, במה שגם כונה 'דחייה' (השארת התאריך על הכן או הזזתו קלות) במקום הקדמתן לספטמבר.