הטענה של בנימין נתניהו נאמרה במרץ 2015, בתקופה שבה המעצמות ואיראן אכן היו בעיצומן של שיחות שנועדו להגיע להסכם הגרעין (JCPOA), אשר נחתם בסופו של דבר ביולי 2015. בהקשר זה, טענתו כי המעצמות ואיראן 'שועטות להסכם' הייתה מדויקת. מרכז הביקורת של נתניהו, ורבים אחרים שהתנגדו להסכם, התמקד בכך שסעיפי ה'שקיעה' (sunset clauses) שבהסכם, אשר מתוכננים להסיר מגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית לאחר פרק זמן מסוים (בין 2026 ל-2031), יאפשרו לאיראן להרחיב משמעותית את יכולות העשרת האורניום שלה. מבקרים אלו טענו כי סעיפים אלו יספקו לאיראן 'נתיב ברור לנשק גרעיני' ויקצרו באופן דרמטי את 'זמן הפריצה' שלה להשגת נשק גרעיני לכדי שבועות ספורים, או אפילו ימים, לאחר פקיעת המגבלות. למעשה, צוין כי התפתחויות אלו 'תהיינה מותרות על פי ה-JCPOA' לאחר תום תוקף הסעיפים. חשש זה מפני איראן גרעינית שיש בה איום על קיומה של מדינת ישראל היה מרכזי בשיח הציבורי והמדיני סביב ההסכם ב-2015.