בפרשת דרעי-פנחסי בתקופת ממשלת יצחק רבין בשנות ה-90, היועץ המשפטי לממשלה דאז, יוסף חריש, אכן התנגד לעמדת הממשלה וסירב לייצג אותה בבג"ץ בנוגע להשארת שרים מואשמים בתפקידם. עמדת היועץ המשפטי הייתה כי שר המואשם בפלילים חייב להתפטר, בעוד עמדת הממשלה ביקשה להותיר את השרים בתפקידם. סירוב זה של היועץ המשפטי לייצג את עמדת הממשלה הוביל למשבר חוקתי. מאז, סוגיית הייצוג הנפרד, שבה היועץ המשפטי לממשלה מסרב לייצג את עמדת הממשלה או ראש הממשלה בבתי המשפט ומחייב אותם לשכור ייצוג פרטי, הפכה לתופעה מוכרת והתרחשה במקרים רבים נוספים עם ראשי ממשלה שונים.