“קטינים רבים התייתמו מהוריהם, בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ביום 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה התשפ"ד, והפעולות המלחמתיות שבאו בעקבותיה.”
קטינים רבים אכן התייתמו מהוריהם בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שנמשכה בעקבותיה.
“שמעתי על לא מעט הורים שילדיהם נעלמו, וזה לא שנה ושנתיים, הם נעלמו כשהם היו בני 12 או 13, ומקבלים מהמדינה צו גיוס.”
הטענה שילדים שנעלמו בגיל צעיר מקבלים צווי גיוס מהמדינה אינה נכונה ונדחתה על ידי צה"ל.
“לפי חוק הביטוח הלאומי, מעסיק של עובד המשרת במילואים חייב להמשיך לשלם בתקופת שירות המילואים הן את שכרו של העובד שהיה משולם לו אילו היה עובד באותה תקופה, הן את התשלומים הסוציאליים שהוא נוהג לשלם לעובד לקופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וכיוצא בזה, והן את דמי הביטוח הלאומי בעד העובד.”
המעסיק חייב להמשיך לשלם תשלומים סוציאליים ודמי ביטוח לאומי, אך לגבי השכר, הוא משלם תגמולי מילואים מוגבלים בתקרה ולא בהכרח את השכר המלא שהעובד היה מקבל.
“סכום תגמול המילואים המועבר למעסיק מהמוסד לביטוח לאומי מכסה את שכרו של העובד, אולם אינו משפה את המעסיק בעד התשלומים הסוציאליים שהוא מחויב להעביר, כאמור, בעד העובד.”
תגמולי המילואים מהמוסד לביטוח לאומי אכן מכסים את שכר העובד, אך אינם משפים באופן מלא את המעסיק על כל התשלומים הסוציאליים הנלווים.
“חסם זה רלוונטי במיוחד בימים אלה, כשנתיים וחצי לאחר מתקפת הטרור הרצחנית כאמור.”
הטענה נכונה; מתקפת הטרור אליה מתייחסת הפוליטיקאית היא מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ותאריך הציטוט אכן חל כשנתיים וחצי לאחריה.
“החוק, בנוסחו כיום, אינו נותן מענה למצב שבו שני הוריו של הקטין נפטרו והקטין מאומץ על ידי בני זוג שהם קרובי משפחתו, וכן למקרים שבהם הקטין מאומץ על ידי מי שאינו קרוב משפחתו.”
חוק השמות בישראל אכן אינו נותן מענה מספק למקרים מורכבים של שינוי שם לקטין שאומץ לאחר פטירת שני הוריו הביולוגיים.
“בהתאם להוראה הקבועה בסעיף 5(א) לחוק השמות, עם אימוצו של קטין משתנים שם משפחתו ושם הוריו במרשם האוכלוסין, באופן שמשקף את המציאות החדשה שנוצרה בעקבות האימוץ, זולת אם קבע בית המשפט בצו האימוץ קביעה אחרת. כלומר, אם בית המשפט לא קבע אחרת, הקטין המאומץ מקבל את שם משפחת מאמציו, ובשמות הוריו במרשם האוכלוסין נרשמים שמות הוריו המאמצים.”
הטענה מצטטת ומפרשת נכונה את סעיף 5(א) לחוק השמות בנוגע לשינוי שמות משפחה ושמות הורים במרשם האוכלוסין בעקבות אימוץ קטין.
“סעיף 5(ב) לחוק, מסדיר את קביעתם של השמות במרשם האוכלוסין במקרים ייחודיים של אימוץ על ידי מאמץ יחיד. סעיף זה חל במצבים שבהם אחד מהורי הקטין נפטר והמאמץ היחיד הוא בן זוגו של ההורה שנותר בחיים, או אם שני הורי הקטין נפטרו והמאמץ היחיד הוא קרוב משפחתו של הקטין ואינו נשוי. במצבים כאמור, הקטין שאומץ ממשיך לשאת, לצד שם המשפחה החדש, את שם משפחת הוריו מולידיו, וכן בפרט הרישום במרשם האוכלוסין נותר שמו של הורהו מולידו, אלא אם כן הורה בית המשפט אחת מטעמים של טובת הילד.”
הטענה מפרטת באופן מדויק את הוראות סעיף 5ב(א) לחוק השמות בנוגע לקביעת שמות ילדים מאומצים במקרים ייחודיים של אימוץ על ידי מאמץ יחיד.
“היעדר היכולת לשמר את פרטי הורי הקטין שנפטרו במקרים הנוספים כאמור, בפרטי מרשם האוכלוסין, מהווה כיום חסם מפני אימוצם של קטינים במצבים אלה.”
הטענה נכונה; היעדר היכולת לשמר את פרטי ההורים הביולוגיים שנפטרו של קטינים מאומצים במרשם האוכלוסין נחשב לחסם, ולכן מקודמת חקיקה לפתרון הבעיה.